א מונוגמיה א היררכית בתחת שלי

פוליאמורית, אמר לי אדם חכם, זה סה"כ שם מכובס לשרמוטה. אני לגמרי בעד להישתרמט, זו הפסאדו-אידיאולוגיה שמבאישה בעיניי.

פוליאמוריה טובה כשקשר הוא לא מספק. לא תשכנעו אותי אחרת והייתי שנים בדבר. כשפוגשים אישה שהיא הכל שהיא עולם, שהיא עוצמה, שהיא סקס, שהיא השראה ובית,

אז מבינים

שאין פוליאמוריה. כשפוגשים אישה שרק רוצים לצלול לתוך עיניה שמחכים להתאחד איתה במיטה שאי אפשר להוריד ממנה את המבט לבד ובציבור אז יודעים שאין פוליאמוריה. כשפוגשים אישה שהיא יקום, שהיא קוסמת, שההערכה אליה היא כמעיין נובע והכוס משפריץ רק אליה, אין פוליאמוריה. זו כת שפושטת רגל. פושטת יד. פושטת את מכנסיה. פושטת עורה.

זו בולמיה עטופה בצלופן מרשרש. זה חלול כגזע עץ רקוב שמוסתר בעלעלים של חופש. פוליאמוריה היא פשרה השואפת אל מעלה אך נשארת בינונית. בונסאי של אהבה. אם תפגשו אהבת אמת תדעו שאין בלתה. לא כי אי אפשר עוד. כי מי בכלל רוצה.